פסק-דין בתיק ב"ל 56759-05-12

1.         לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.5.2012. הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 6.25% בגין פגיעה בעבודה מיום 18.6.2010.

2.         הועדה שבה ודנה בעניינו של המערער בעקבות פסק דין שניתן ביום 26.2.2012 על-ידי חברתי השופטת ה. יהלום בבל 20828-08-11 (להלן - " פסק הדין"). פסק הדין קבע, כדלקמן: " עניינו של המערער מוחזר לוועדה על מנת שתדון שנית ותיתן החלטה מנומקת לעניין מצב קודם, לאחר שתעיין במסמכי קופת חולים ממועדים שקדמו לתאונה"

טענות הצדדים

3.         טענתו העיקרית של המערער היא כי אותה וועדה קבעה לו ביום 6.7.2011 נכות צמיתה בשיעור 12.5% בגין התאונה. על החלטה זו של הוועדה הגיש המל"ל ערעור (במסגרת תיק בל 20828-08-11) כאשר טענת המל"ל בהליך הנזכר הייתה כי כרטיסו הרפואי של המערער מקופת חולים לא עמד בפני הוועדה שעה שקיבלה את החלטתה ולפיכך פסק הדין חייב את הוועדה לעיין במסמכי קופת חולים. דא עקא, כי בעקבות פסק הדין שינתה הוועדה את החלטתה שלה והפחיתה את שיעור הנכות, כאמור, ל- 6.25% למרות שלא חל כל שינוי בנסיבות.

4.         במועד הדיון שנערך בפני הרשם סילורה שב והדגיש ב"כ המערער כי פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה בשל הספק באם התיק מקופת חולים עמד בפני הוועדה בעת מתן החלטתה (סעיף 7 לפסק הדין של השופטת יהלום). ואולם, בפרוטוקול וועדת הערר לאחר פסק הדין לא ניתן לראות ולו מסמך אחד נוסף מתיק קופת חולים שעמד בפני וועדת הערר לפי הוראות פסק הדין. ניתן לראות שבסעיף 12 מפורטים המסמכים שעמדו בפני הוועדה אך אפילו כרטיס קופת חולים לא נרשם שקיים ועמד בפני הוועדה.

והנה לכאורה, תיק קופת חולים כלל לא עומד בפני ועדת הערר לאחר פסק הדין, אבל בפועל ועדת הערר הן לפני פסק הדין והן אחרי פסק הדין ראתה את תיק קופת חולים וכפי שצויין בסעיף 21 לועדת הערר הנוכחית "הוועדה עיינה שוב בתיק כרטיס קופת חולים". נימוקי הערר מדרג ראשון לועדה לעררים נותרו כשהיו, אותה ועדת הערר שראתה את התיק הרפואי בפעם הראשונה ושמעה את הטענות קבעה שיש לקבל את הערר ולא לנכות מהנכות המותנית על חשבון מצב קודם. לא יעלה על הדעת שלאחר שחוזר התיק עם פסק דין שבסך הכול אומר לוועדה תקראו את הכרטיס הרפואי שכביכול לא עמד בפניכם תעשה ריביזיה בהחלטה קודמת שלה, כאשר לא חל למעשה שום שינוי. אותו כרטיס קופת חולים היה בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה. בסך הכול בית הדין הניח (הנחה שהתבררה כשגוייה) שחברי הועדה לא ראו את הכרטיס הרפואי, ולכן הוועדה נתבקשה להתייחס לכרטיס הרפואי מקופת חולים. אולם הוועדה כתבה בפרוטוקל הוועדה כי עיינה שוב בתיק כרטיס קופת חולים ולא הייתה סיבה לשנות מעמדתה הקודמת.

5.         עוד טוען המערער שבוועדה לעררים לפני פסק הדין הייתה התייחסות לחוות הדעת של ד"ר ארסבן ובוועדה מושא ערעור זה אין התייחסות לחוות הדעת של ד"ר ארסבן (ואף לא כתוב שחוות הדעת עומה בפני הוועדה) ופגם זה, כשלעצמו, מצדיק החזרת העניין לוועדה.

טענה נוספת מתייחסת לעניין ניכוי מצב קודם - לטענת המערער התיעוד הרפואי שעומד בפני וועדת הערר ביחס לניכוי מצב קודם הוא לא תיעוד כהגדרת הפסיקה המאפשר ניכוי של נכות. אין בתיעוד הדל שהוא זמני, חולף ובעקבות טראומה של תאונת דרכים בעבודה שבגינה כלל לא הוגשה בקשה לנכות, כדי לבסס נכות קודמת שניתן לנכותה מהנכות בגין הטראומה. הנימוק של הוועדה ולפיו הם מנכים 5% שהוא השיעור המינימאלי בגב תחתון אינו נימוק תקף. הוועדה הייתה צריכה לבדוק האם נותרה נכות צמיתה קודמת, עובר לתאונה מושא הערעור והאם ניתן לכמתה במספר של אחוזי נכות עם לאו.

6.         להשלמת טענותיו מציין ב"כ המערער כי ועדת הערר התכנסה בהרכב שונה, כפי שניתן לראות אחד מחברי הוועדה בוועדת הערר הנוכחית ד"ר אילן מיטס לא היה בוועדת הערר בהרכבה לפני פסק הדין ובית הדין לא הורה לוועדה להתכנס בהרכב שונה וגם מטעם זה יש לקבל את הערר.

7.         אשר על כן מתבקש בית הדין להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתדון ותנמק החלטתה מחדש.

 8.                    ב"כ המשיב סבור שהוועדה מילאה בצורה מלאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה  עיינה שוב בתיק הרפואי והפנתה לתעודים מהתיק הרפואי.

            לגבי חוות הדעת של ארסבן - פס"ד שתק ולא התייחס כלל לחוות דעת זו. כל שהתבקשה הוועדה הוא אך ורק לדון בשנית לעניין מצב קודם לאחר עיון במסמכי קופת חולים. ההלכה אומרת כאשר מוחזר עניין מכח פסק דין על הוועדה לפעול בהתאם להוראותיו.

            לעניין הרכב הוועדה - מי שפוסק בעניין של הוועדה הוא האורטופד. המחלוקת כאן היא אורטופדית ואין זה משנה אם יש הרכב אחר. יתכן כי הרכב מעט שונה יבוא לקראת המערער. אותו האורטופד היה נוכח בוועדה הקודמת וגם בנוכחית. בזה שהמערער לא הגיש תביעה לנכות בגין תאונה קודמת ולטענתו ממילא לא הייתה נקבעת נכות, זו טענה בעלמא כי את זה אין לדעת. העניין נבדק פעם נוספת, הוועדה בגוף הפרוטוקול מתייחסת למסמכים רפואיים והפנתה אליהם. המשיב סבור שהוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין.

9.         בסיכומו של דבר הוועדה התייחסה להוראות פסק הדין ושקלה פעם נוספת ונימקה עמדתה ולפיכך לא נפל פגם משפטי בהחלטתה.

הכרעה

10.        אקדים ואציין כי לטעמי דין הערעור להתקבל. להלן אפרט את נימוקי החלטתי.

11.        על פי סעיף 123 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה.

12.         על פי הפסיקה, משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לועדה הרפואית לעררים בפסק דין עם הוראות , על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד, פד"ע כד' 160).

           אם מילאה הועדה כראוי אחר הוראות פסק הדין, לא ניתן לומר כי נפלה טעות שבחוק המחייבת התערבות בית הדין בהחלטתה.